במישורי הנגב באזור ערד קיימים מרבצים טבעיים של פצלי שמן. זהו סלע דולומיט המכיל חומר אורגני בתוכו . ע"י שריפת השמן שבסלע ניתן להפיק חשמל וקיטור. היות וריכוז השמן בסלע נמוך, היה כלכלי להקים את תחנת הכוח בסמוך למכרה , ולהעביר את החשמל ליעדיו מאשר להעביר מסות גדולות של חומר שריפה דל. אפר פצלי השמן הוא תוצר ושארית השריפה , שארית אנאורגאנית בצבע אפור בצורת גרגרים ואבקה. האפר מטבעו מורכב ממינרלים שונים כאשר המרכיב העיקרי שלו היא תחמוצת הסידן.

תכונות הספיגה של האפ"ש מגדירות את מרבית השימושים בו ובכלל זה הוא משמש כחומר ריפוד לרפתות בהן החומר סופח נוזלים ומונע התפתחות חיידקים בשכבת הרביצה, כמע בלולי הודו, בדירי כבשים וחזירים.

האפ"ש לריפוד שונה מכל חומרי הריפוד האחרים היות והפרה אינה רובצת על האפר עצמו. יותר נכון להגדיר את האפ"ש כחומר מייבש של הזבל במרבץ. לעתים הוא משמש כתשתית בסיסית למרבץ. כאשר משתמשים בו לייבוש זבל, כמות ההתחלתית עד השגת הייבוש משתנה בהתאם לרטיבות הזבל. ( אין להכניסו לעיסה נוזלית אלא לפנותה ). לאחר הייבוש הראשוני כמות האפ"ש הנדרשת לשמירה על היובש הולכת ונעשית קטנה. בכל פיזור רצוי לפזר שכבה דקה 2-1 ס"מ ולחזור שוב בעת הצורך. הרעיון הוא ליצור שכבה של זבל המכילה כמות קטנה יחסית של אפ"ש , שכבה זו ההולכת וגדלה מהווה מרבץ אידיאלי לפרות והיא בעלת יכולת ספיגה הולכת ועולה. שיטת עבודה זו מבטיחה שבעת פינוי הזבל לאחר כמה שנים כמות האפ"ש בזבל לא תעלה על %10.

היום כשהגגות גבוהים והמעצרות תוחמות את חצר הפרות , אין צורך להוציא את הזבל כל שנה , אלא אחת לכמה שנים. תערובת הזבל עם האפ"ש בתוספת מאווררים לייבוש מהווים פתרון גם מבחינה בריאות העטין וגם מבחינת דרישות איכות הסביבה.

• היות והחומר הוא תוצר שריפה אין בו חומר אורגאני שיהווה מצע נח להתפתחות חיידקים
• רמת ה – PH שלו היא גבוהה – 12 , רמה שאינה מאפשרת להתפתחות חיידקים . בשכבת הרביצה.
• יכולת הספיגה הטבעית שלו גבוהה ביותר , כ- 80% ממשקלו.
• אין לאפר נפח כך שאין צורך לפנות זבל מהמרבץ כל שנה.

האפ"ש מתאים לרפתות, לולים של הודו/תרנגולות, דיר כבשים. הוא לא מתאים לסוסים (נתקע להם בפרסות).

התשובה היא כן !

בעבודה שנעשתה ע"י ד"ר יגאל וישינסקי וד"ר שמוליק פרידמן וצוות המעבדה למעקב אחרי בריאות העטין (ראה בעמוד הפוסטים שלנו) נבדקה השפעת סוג הריפוד על בריאות העטין. בניסוי נבדקו פרות שהמרבץ שלהן טופל באפ"ש לעומת פרות שהמרבץ שלהן טופל בקש.

בניסוי נמצא :

א. כמות אירועים של דלקת עטין חדשה ירדה בצורה מובהקת ברפת עם האפ"ש.

ב. ניקיון הפטמות בקבוצת האפ"ש היה יותר טוב.

ג. על אף שהאפ"ש מכיל גרגירים רכים ובכל זאת לא נצפו יותר אירועי צליעה מאשר בקבוצת הקש.

ד. עלות הטיפול בקש הייתה יותר גבוהה מהטיפול באפ"ש על מנת להשיג את אותו ייבוש.

בסיכום המאמר כותבים החוקרים : " בתלות בתנאי הממשק של כל משק, השימוש באפ"ש עשוי להוריד את רמת האירועים של דלקות קליניות מדווחות ".

לאפ"ש כושר ספיגת רטיבות יוצא דופן בהשוואה לחומרי ריפוד אחרים, הפחתה בריחות הלא נעימים הקיימים ברפת, תורם במניעת דלקות עטין.

ניתן לקחת פול או חצי. פול -40 טון, חצי -20 טון. לאחר שאנו מעמיסים את החומר למשאית אנו שוקלים את החומר במידה וזה פול זה בד"כ יוצא קצת פחות מ- 40 טון ובמידה וזה אוטו/עגלה אנו שוקלים אותם בנפרד, העגלה מכילה יותר מהאוטו.

במידה ומזמינים פול טריילר יום יומיים, במידה ומזמינים חצי תלוי בשילוב (יכול לקחת כיומיים – שלושה)

ניתן לשלם בהמחאה או בכרטיס אשראי. ימי האשראי המקובלים בחברה ללקוחות ותיקים הם שוטף + 60

אחת הבעיות של הרפתנים היא סירובם של סוחרי הזבל לפנות זבל מטופל באפ"ש. בעבודה שנעשתה בפקולטה לחקלאות ע"י פרופסור יונה חן נבדקה השפעת זבל המטופל באפ"ש על גידולי מלפפונים ובוטנים. לצורך השוואה נבדקה השפעת זבל ללא אפ"ש וקבוצת הביקורת הייתה ללא זבל אורגאני בכלל. התוצאה המקווה הייתה שלא יהיה הבדל בין הקבוצה המטופלת בזבל לקבוצה המטופלת בזבל עם אפ"ש.

להפתעת כולם התוצאה הטובה ביותר מבחינת התפתחות צמחי הבוטנים והמלפפונים הייתה בקבוצה שטופלה בזבל עם אפ"ש. אותה תוצאה בכל החזרות !! (ראה פרטי המחקרים בעמוד הפוסטים שלנו)